נגמר החל"ת ולפנינו כמה החלטות קשות - מגמות עולמיות.

נגמר החל"ת ולפנינו כמה החלטות קשות - מגמות עולמיות.

April 13, 2020
April 13, 2020

אהלן,

ליקטתי נתונים ממספר מקורות בהם ה Business Insider,Sifted, Wall Street Journal, Forbes.

בכנות, אני מפקפק בחלק מהנתונים שמפורסמים כי יש אלמנט של "פוזיציה"של הגורמים שמשחררים את הנתונים, כדוגמא honeypot, פלטפורמת למציאת עבודה באירופה שמדווח על ירידה של 30% בגיוס באירופה , בעוד בארה"ב מדווח על עצירה מוחלטת של גיוס בעיקר במגזר של הצרכנות, ספורט, נדל"ן,תיירות ופנאי.

למרבית ההפתעה, לפחות מבחינתי, ניכר קיצוץ בעיקר במקצועות ההנדסה (מפתחים, אנשי מוצר, בודקים..) תוך שימור של עובדי המפתח, כמו כן ניכר קיצוץ משמעותי בשיווק בכ"א ובתקציב.

הנתונים הגלובליים דומים לאלה שבארץ, 10% כבר פיטרו עובדים, 60% הקפיאו גיוסים, 21% קיצצו בשכר. (נכון לתחילת אפריל)

מבחינת נושאי מיקוד מעל 30% מהחברות מציינים השקעה משמעותית במוצר והיערכות למצב של גיוס הון אפשרי רק לקראת FY 2021.

אילו מגמות מנהלי הארגונים מציינים?

·        הורדת אחוז משרה, קיצוצי שכר וביטול הטבות – חלק מהחברות מנסות למנוע פיטורים על ידי הסכמה של העובדים לקיצוץ רוחבי בעלויות השכר וויתור על הטבות, רמת הקיצוץ בשכר המוזכרת היא באזור של ה 30%בממוצע. חלק מהחברות הקטינו את אחוז המשרה (4 ימי עבודה בשבוע) ובאופן ישיר את רמת השכר.

·        שימוש בכוח אדם "חיצוני" – אחרי הקיצוצים הדרמטיים, על מנת לאפשר מענה לפרויקטים ולדרישות של העסק מסתמנת העסקה שלעובדים במודל עצמאי\קבלנית מודל זה מאפשר עלויות העסקה נמוכות יותר, ויכולת הפסקה מיידית של חוזי העסקה במידה והמצב ימשיך להיות חמור. לצערי בארץ כבר שמעתי על לא מעט חברות שפיטרו את צוות הפיתוח הישראלי והעבירו פעילות למיקור חוץ.

כהערת ביניים התחושה היא עדיין שבפיתוח "כישרונות" לא מוכנים לרדת ברמת השכר בעיקר כי קיים ביקוש בחברות הבינלאומיות שמנצלות את המצב על מנת לגייס כישרונות (גוגל, אמזון, אפל..) ולכן חברות שמנסות להוריד את עלויות הפיתוח דרמטית מבצעות את המהלך של העברת לפחות חלק מהפיתוח מחוץ לארץ.

·        קיצוץ בעלויות השכירות והעברת חלק מהעובדים לעבודה משולבת מהבית – חברות רבות שוקלות לקבע את נושא העבודה מהבית לחלק מהתפקידים (למשל גופי QA) או לחלופין לאפשר עבודה מהבית באחוז מישרה מוגדר ובאופן זה להפחית את עלויות השכירות.

·        העדר תמיכה מוסדית וקשיי מימון הן מהמסגרת של קרנות ההון סיכון והמגזר הבנקאי באות לידי ביטוי בפרסומים לא מעטים באירופה ובארה"ב.

לראיה בנושא שיעבוד החוזים – חברות רבות מנסות לגשר על פערים תזרימיים בעזרת קבלת הלוואות "גישור" אל מול חוזים עתידיים, ניכר משוב שלילי מאוד על המערכת הבנקאית שבניגוד לרוח הדברים שמפורסמים הן באירופה ובארה"ב נרתעות ממתן הלוואות גם במצבים של שעבוד הכנסות עתידיות.

שוב פותח סוגריים לגבי הארץ, היו מספר פרסומים על תקציבים שהמדען הראשי קיבל (ובעיקר שיווק של אהרון אהרון) אבל מיותר לציין שהערך הריאלי למרב החברות שואף לאפס אל מול תקציב מגוחך שבעיקר סוגר פערים אחרי שלוש מערכות בחירות והיעדר תקציב.

כמו כן, בעלי שליטה שהוציאו את עצמם לחל"ת לא זכאים לשום תשלוםאו פיצוי למרות התשלומים שאנו מבצעים למוסדיים מדי חודש.

אהלן,

ליקטתי נתונים ממספר מקורות בהם ה Business Insider,Sifted, Wall Street Journal, Forbes.

בכנות, אני מפקפק בחלק מהנתונים שמפורסמים כי יש אלמנט של "פוזיציה"של הגורמים שמשחררים את הנתונים, כדוגמא honeypot, פלטפורמת למציאת עבודה באירופה שמדווח על ירידה של 30% בגיוס באירופה , בעוד בארה"ב מדווח על עצירה מוחלטת של גיוס בעיקר במגזר של הצרכנות, ספורט, נדל"ן,תיירות ופנאי.

למרבית ההפתעה, לפחות מבחינתי, ניכר קיצוץ בעיקר במקצועות ההנדסה (מפתחים, אנשי מוצר, בודקים..) תוך שימור של עובדי המפתח, כמו כן ניכר קיצוץ משמעותי בשיווק בכ"א ובתקציב.

הנתונים הגלובליים דומים לאלה שבארץ, 10% כבר פיטרו עובדים, 60% הקפיאו גיוסים, 21% קיצצו בשכר. (נכון לתחילת אפריל)

מבחינת נושאי מיקוד מעל 30% מהחברות מציינים השקעה משמעותית במוצר והיערכות למצב של גיוס הון אפשרי רק לקראת FY 2021.

אילו מגמות מנהלי הארגונים מציינים?

·        הורדת אחוז משרה, קיצוצי שכר וביטול הטבות – חלק מהחברות מנסות למנוע פיטורים על ידי הסכמה של העובדים לקיצוץ רוחבי בעלויות השכר וויתור על הטבות, רמת הקיצוץ בשכר המוזכרת היא באזור של ה 30%בממוצע. חלק מהחברות הקטינו את אחוז המשרה (4 ימי עבודה בשבוע) ובאופן ישיר את רמת השכר.

·        שימוש בכוח אדם "חיצוני" – אחרי הקיצוצים הדרמטיים, על מנת לאפשר מענה לפרויקטים ולדרישות של העסק מסתמנת העסקה שלעובדים במודל עצמאי\קבלנית מודל זה מאפשר עלויות העסקה נמוכות יותר, ויכולת הפסקה מיידית של חוזי העסקה במידה והמצב ימשיך להיות חמור. לצערי בארץ כבר שמעתי על לא מעט חברות שפיטרו את צוות הפיתוח הישראלי והעבירו פעילות למיקור חוץ.

כהערת ביניים התחושה היא עדיין שבפיתוח "כישרונות" לא מוכנים לרדת ברמת השכר בעיקר כי קיים ביקוש בחברות הבינלאומיות שמנצלות את המצב על מנת לגייס כישרונות (גוגל, אמזון, אפל..) ולכן חברות שמנסות להוריד את עלויות הפיתוח דרמטית מבצעות את המהלך של העברת לפחות חלק מהפיתוח מחוץ לארץ.

·        קיצוץ בעלויות השכירות והעברת חלק מהעובדים לעבודה משולבת מהבית – חברות רבות שוקלות לקבע את נושא העבודה מהבית לחלק מהתפקידים (למשל גופי QA) או לחלופין לאפשר עבודה מהבית באחוז מישרה מוגדר ובאופן זה להפחית את עלויות השכירות.

·        העדר תמיכה מוסדית וקשיי מימון הן מהמסגרת של קרנות ההון סיכון והמגזר הבנקאי באות לידי ביטוי בפרסומים לא מעטים באירופה ובארה"ב.

לראיה בנושא שיעבוד החוזים – חברות רבות מנסות לגשר על פערים תזרימיים בעזרת קבלת הלוואות "גישור" אל מול חוזים עתידיים, ניכר משוב שלילי מאוד על המערכת הבנקאית שבניגוד לרוח הדברים שמפורסמים הן באירופה ובארה"ב נרתעות ממתן הלוואות גם במצבים של שעבוד הכנסות עתידיות.

שוב פותח סוגריים לגבי הארץ, היו מספר פרסומים על תקציבים שהמדען הראשי קיבל (ובעיקר שיווק של אהרון אהרון) אבל מיותר לציין שהערך הריאלי למרב החברות שואף לאפס אל מול תקציב מגוחך שבעיקר סוגר פערים אחרי שלוש מערכות בחירות והיעדר תקציב.

כמו כן, בעלי שליטה שהוציאו את עצמם לחל"ת לא זכאים לשום תשלוםאו פיצוי למרות התשלומים שאנו מבצעים למוסדיים מדי חודש.

Scalable consistent sales
Don't waste precious time on exploring, recruiting and trying to figure out how to sell your product.
Let our team build and execute the optimal sales strategy and operations.
Contact us